למתעמלים הידד

פרק ד:

[א] הוֹאִיל וַהֲוָיַתהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם - מִדַּרְכֵי ה' הוּא, שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע, וְהוּא חוֹלֶה--צָרִיךְ אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְּאַבְּדִין אֶת הַגּוּף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִיםמחזקים ומבריאים הַמַּחֲלִימִים;

[י"ט] וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ בִּבְרִיאַתבבריאות הַגּוּף: כָּל זְמָן שֶׁאָדָם מִתְעַמֵּל וְיָגֵעַ הַרְבֵּה וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ, וּמֵעָיו רָפִיםלא נמצא במצב של בטן מלאה מדי - אֵין חוֹלִי בָּא עָלָיו וְכוֹחוֹ מִתְחַזֵּק, וְאַפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת הָרָעִים;

וְכָל מִי שְׁהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח וְאֵינוּ מִתְעַמֵּל, אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהֶה נְקָבָיומתעכב מללכת לשירותים אוֹ מִי שֶׁמֵּעָיו קָשִׁיםאכל יותר מדי וּמִלֵּא בטנו - אַפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַר עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה, כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכוֹחוֹ תָּשֵׁשׁכוחו אבד. וַאֲכִילָה גַּסָּה לְגוּף כָּל אָדָם כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת, וְהִיא עִיקָר לְכָל חֳלָאִיםמחלות.