היזק מרשות היחיד לרשות אחרת
משנה, בבא קמא פרק ג משנה ז'
1. הַמְבַקֵּעַהמשבר עצים בגרזן או בכלי אחר בִּרְשׁוּת הַיָּחִידבשטח פרטי כגון בחצר ביתו וְהִזִּיק במהלך הביקועבִּרְשׁוּת הָרַבִּיםלמשל ע"י שביב עץ שניתז ופגע באדם או ברכוש,
2. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים(או:) המבקע ברשות הרבים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,
3. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד(או:) המבקע ברשות היחיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר - חַיָּב.
תלמוד בבלי, בבא קמא נ' ע"ב
תנו רבנןשָנו, לָמדו רבותינו – פתיחה להבאַת ברייתא כפתיחה לדיון: לא יְסַקֵּליְפַנֵּה אבנים מהשדה שלו אדם מרשותו לרשות הָרַבִּים. מעשה באדם אחד שהיה מְסַקֵּל מרשותו לרשות הרבים, וּמְצָאוֹ חסיד אחד. אמר לו: רֵיקָהטיפש, מפני מה אתה מְסַקֵּל מֵרָשׁוּת שאינה שלך לְרָשׁוּת שלך?
לגלג עליו.
לימים נצרךהמסקל למכור שָׂדֵהוּ, והיה מהלך באותו רשות הרביםבאותה מדרכה, למשל ונכשל באותן אבנים. אמר: יפה אמר לי אותו חסיד, "מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך".