מכשול ברשות הרבים - מבנה הסוגיה

אַמַּאימדוע פטור? אִיבָּעֵי לֵיהּצריך היה לו לְעַיּוּנֵילהתבונן (במה שלפניו) וּמֵיזַלללכת (בזהירות)!

 אָמְרִי דְּבֵיבני בית מדרשו של רב רב מִשְּׁמֵיהּמשמו של דְרַב : בִּמְמַלֵּאמדובר במקרה של אדם שממלא רשות הרבים כולה חביות.

 שמואל אמר באפֵילהבמקרה של אדם שהולך באפילה ונתקל שנו.

רבי יוחנן אמר בקרן זויתבמקרה שהכד היה מונח בפינת המדרכה, ולכן ההולך לא יכול היה לראותו .

אמר רב פַּפָּא : לָא דַּיְקָא מַתְנִיתִיןלא דייקה משנתנו, כלומר: הדיוק הנכון של המשנה הוא אֶלָּא או כשמואלכפירושו של שמואל או כרבי יוחנן, דְּאִי כְּרַבמשום שאם נלך לפי דרכו של רב, מַאי אִרְיָאמה שייך "נִתְקַל"? אפילו שָׁבַר נַמִיגם אם שבר - מותר לו!

אמר רב זְבִיד מִשְׁמֵיהּ דְּרָבָא : הוא הדִין דַּאֲפִילּוּ שָׁבַר.כלומר: זו אכן התועלת בעמדת רב וְהַאי דְּקָתָנֵיוזו ששנויה (במשנה) "נִתְקַל" - אַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָאמתוך שרצו לשנות את סופה: "ואם הוּזַּק בָּהּ, בעל חבית חייב בְּנִזְקוֹ", דְּדַוְקָא נתקלכלומר: פיצוי זה תקף רק אם אדם נתקל במקרה, אבל שָׁבַרבכוונה - לא. מַאי טַעֲמָאמהי הסיבה?? הוא דְּאַזֵּיק אַנַּפְשֵׁיהּהזיק לעצמו - קָתָנֵי רֵישָׁא(לכן) שנה בתחילה "נתקל".

אמר לֵיהּ רבי אבא לרב אשי : הָכִי אָמְרִי בְּמַעַרְבָא מִשְּׁמֵיהּכך אמרו בארץ ישראל דְּרַבִּי עוּלָּא: לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים.

הֲוָה עוּבְדָאהיה מעשה בִּנְהַרְדְּעָא, וְחַיֵּיב שמואלאת הנתקל לשלם לבעל הכד, בְּפוְּמְבְּדִיתָא(היה מעשה כזה) – וְחַיֵּיב רָבָא.

בִּשְׁלָמָא שמואלבשלום, כלומר: ניתן להשלים עם מעשהו של שמואל   – כִּשְׁמַעֲתֵיהּכי פסק לשיטתו. אֶלָּא רָבָא, לֵימָה כשמואלסְבִירָא לֵיהּ?האם לומר שכדעת שמואל הוא סובר?

אמר רב פפא: קַרְנָא דְּעָצְרָא הָוֵיקרן זוית הסמוכה לבית הבד היתה, דְּכֵיוָן דְּבִרְשׁוּת קָעָבְדִישכיוון שברשות עשו (הניחו את הכד)  – אִיבָּעֵי לֵיהּ לְעַיּוּנֵי וּמֵיזַלהיה צריך להסתכל וללכת.