מסע שורשים בעקבות המִימוּנָה

מסע שורשים בעקבות המִימוּנָה

ד"ר דוד ביטון

חג הפסח בפתח, חג של אביב ופריחה. בסיומו, עם צאת החג, חל חג המימונה, שמקורו אמנם במורשת יהדות מרוקו, אך הוא הפך זה מכבר ליום חג בחברה הישראלית כולה. 

מה מקורו של יום המימונה, ועל מה וכיצד זכה למעמדו ולחשיבותו עד היום?  

טעמים רבים ניתנו ליום זה ולשמו 'מימונה'. נזכיר תחילה אחדים מהם בקצרה, ובהמשך נתמקד באחד מהם

מימונה
  • ראשית שנה – בכמה ממנהגי המימונה סממנים המזכירים לנו את ראש השנה: שולחן ערוך בדברי מתיקה, דגים, קמח, חיטה ירוקה, פולים ירוקים ודג חי – כולם סימנים להתחלה, שפע ופריון.
  • אמונה – מימונה מלשון אמונה. ניסן נחשב חודש הגאולה העתידית (כמו ביציאת מצרים), והמימונה היא חג נוסף שנועד להביע את אמונתנו, שלמרות התמהמהות הגאולה, היא בוא תבוא.  
  • השלמת שמחת החג – בשביעי של פסח התרחשה קריעת ים סוף. למרות ההודאה על ההצלה, בגלל אבדן חיי אדם שהיה בה אין אומרים הלל שלם בתפילה. אולם עם צאת החג אין עוד הגבלה לקיים שמחה גדולה על הנס הגדול של קריעת ים סוף. לכן חוגגים את המימונה כיום נוסף לשמחה.
  • אחדות – בפסח, נהוג להקפיד מאוד על זהירות מחמץ גם כשמתארחים, ורבים נוהגים להימנע מלאכול אצל אחרים. לכן נהגו יהודי מרוקו שמיד בצאת החג מסתובבים בכל הבתים ואוכלים זה אצל זה, כדי לבטא את הקרבה והאחדות, ולהראות שההקפדה היתרה הייתה רק בפסח.
לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון