"וְהִיא שֶׁעָמְדָה" – הגדה של פסח עם מדרש נשי
ד"ר נירה נחליאל
"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ" אנו שרים בחגיגיות בליל הסדר, ולא פעם, עולה השאלה: מי זו "היא" שעמדה? אנחנו אפילו מופתעים מעט שיש איזו "היא" כזו. בחיפוש מהיר אחר תשובה אנחנו מרפרפים משפטים אחדים אחורה בהגדה ומוצאים את ההבטחה ששמר הקב"ה לישראל.
אנחנו, בבית המדרש "ניגון נשים" במדרשה באורנים – שבו לומדות נשים מכל הזרמים החילוניים והדתיים, ויוצרות פרשנות חדשה למקורות עתיקים – בחרנו לקרוא להגדה של פסח שהוצאנו, "והיא שעמדה", מתוך אמונה שההבטחה שעמדה לאבותינו אכן עומדת גם לנו ומבטיחה שנגיע לארץ מבטחים, שנחיה בחופש ובכבוד. שהיא פונה וכוללת באופן מיוחד גם אותנו, הנשים, שקמות ועומדות כעת על מקומן, ומוסיפות את קולן למסורת הדורות. אנחנו מאמינות ומקוות שהיא העומדת לנו ומבטיחה שניתן להוסיף חוליה לרצף הסיפור היהודי המכונן את זהותנו, בה כולנו, נשים וגברים, שותפים שווים.
בלימוד בבית המדרש לקראת פסח היינו שואלות את עצמנו איך ייתכן שבליל הסדר אנחנו מספרים את הסיפור המכונן של עם ישראל – סיפור לידתו בַּמֵיצָרִים ויציאתו לחירות, ללא דמויות הנשים שיילדו אותו. הרי על ערש לידתו של העם עמדו המיילדות, נשים אמיצות שמרדו בצו הכיליון ודאגו להמשכיות החיים, בת פרעה הצילה וגידלה את משה כנגד צו אביה, ומרים הנביאה סחפה איתה את כל העם על שפת ים-סוף. בנוסף לסיפור המקראי שמגולל את סיפורן, גם חז"ל הרחיבו את דמויותיהן והוסיפו להן זכויות נוספות. היכן הן כל אותן נשים מופלאות?
יתירה מזו, בליל הסדר "כולנו מסובים". האם גם ... מסובות? נשים רבות טורחות סביב שולחן החג, לפניו ולאחריו, ואינן לוקחות חלק פעיל ומוביל בטקס ליל הסדר.
דמויות נשים נעדרות מההגדה, וקולן חסר גם ככותבות וכפרשניות של הסיפור. מחצית מהעם, המחצית הנשית, לא נוכחת ולא שותפה בסיפור המכונן של עם ישראל.