קריטריון זה מתייחס ל:
פרשנות הטקסט
רפא צירי הוא מהפיוטים האהובים והידועים במסורת יהודי חַלַבּ ובמסורת ספרד־ירושלים. הפיוט הוא תפילת בקשה אישית מהאל לרפואתו האישית של המשורר. המשורר פונה לקב"ה בכינויים שונים – אֵל נֶאֱמָן, אֵל חַי, רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים – אולם נדמה כי הפנייה החזקה ביותר היא דווקא בכינוי שאינו נפוץ, שבו בוחר המשורר לכנות את הקב"ה – רוֹפֵא אֻמָּן. ואכן, זהו הציר שעליו סובב השיר – מכאובי הגוף והנפש, האדם והאומה – שרק בידו של הקב"ה לרפאם.
בבית הראשון המשורר מבקש מהאל ה"רופא האומן" לרפאותו מחולשתו ומכאביו. בבית השני המשורר פונה לעורר כלפיו את רחמי האל, ואילו בבית השלישי המשורר מבקש מהאל לקבל את תפילתו ומסיים בקריאה לגאולת עם ישראל. חתימת הפיוט בתפילה לגאולת העם כולו מבטאת את השייכות והאחריות לכלל ישראל. על אף המצוקה והכאב האישיים, המשורר אינו שוכח שהוא חלק מציבור גדול ושבכל בקשה אישית אין לשכוח את מצוקת הכלל.