מטרות השיעור:

1. התלמידים יתמודדו עם הקשיים בהבנת טקסט מקראי נבואי.
2. התלמידים יכירו לעומק את הביטוי "משפט וצדקה".
3. התלמידים יבינו את הפער בין תפיסת העם לתפיסתו של הנביא, המייצג את האל.
4. התלמידים יבחינו כי הדרך לחיים בחברת מופת עוברת דרך כינון מערכת משפט חזקה וצודקת.
5.התלמידים יעמדו על ההשפעה של חברת המופת שתגובש ביהודה על העולם כולו.

מיומנויות מרכזיות בשיעור: 

1. איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים.

2. חשיבה יצירתית – העלאת מגוון רעיונות להבנת הטקסט המקראי והתמודדות עם הדילמות הערכיות והטקסטואליות שהוא מעלה.
3. משמעות ורלוונטיות – הפקת תובנות, עמדות ורעיונות לחיי התלמידים באופן מושכל וביקורתי. 
4. הכרה בחשיבותו של התנ"ך כמבטא ערכים אוניברסליים בכלל ואת ערכיו של העם היהודי בפרט.

המורה יקיים שיחה בכיתה על מצבה של יהודה אחרי מסע סנחריב תוך שילוב אלמנטים מהסרט:
אחרי מסע סנחריב ירושלים אמנם ניצלה ברגע האחרון, אבל ממלכת יהודה נותרה קטנה, ענייה, רעבה וחרבה. סנחריב כבש יותר מ־40 ערים ביהודה, החריב אותן והגלה את תושביהן. בין הערים האלו היו עקרון ולכיש, שהיו "מחסן התבואה" של יהודה בכלל ושל ירושלים בפרט, ולכן מתגאה כל כך סנחריב בכיבושה. הוא הקדיש לכך יצירת תבליט ענק שעיטר את ארמונו, ונכח הוא בעצמו בפאתי העיר לכיש בעת מסע כיבושיו.

ישעיהו הנביא בפסוקים אלו אינו מתאר רק את מצבה הירוד של ירושלים מבחינה פיזית, אלא עוסק גם במצבה הירוד מבחינה חברתית־מוסרית.

שיחה בכיתה אחרי סיום פעילות הגרירה:

• מה מצבה של ירושלים אחרי מסע סנחריב?
• האם ירושלים ניצלה ברגע האחרון בשל צדיקות תושביה? הסבירו.
• מה, לפי דברי הנביא, הקשר בין מצבה החברתי של ירושלים למצבה הפיזי? 
• מה לדעתכם היו חטאיהם הרבים של אנשי יהודה, שבעטיים הם נענשו בצורה חמורה כל כך?

המורה ירשום על הלוח או על פלקט את דברי התלמידים ולא יתקן אותם.
סביר להניח (בהשפעת ספר מלכים) שהם ימנו את עבודת אלילים כאחד החטאים. אולם ייתכן שאם למדו את ספר עמוס, הם יעלו גם עניינים מהתחום החברתי, המוסר והצדק.

המורה ידגיש לתלמידים: בכל חברה יש אנשים שמנצלים את כוחם כדי לפגוע בחלשים מהם. זו תופעה עצובה, אבל כמעט שלא ניתן למנוע אותה, כי לצערנו, היא תופעה טבעית בכל קבוצה. אולם חברה מתוקנת צריכה להעמיד בית משפט חזק ששופט את בני האדם ללא משוא פנים, ותפקידו בעיקר להגן על החלשים מבחינה חברתית־כלכלית.