פתיחה

"לְכָל אֶחָד יֵשׁ עִיר וּשְׁמָהּ יְרוּשָׁלַיִם
שֶׁהוּא אוֹלֵם לָהּ חֲלוֹמוֹת …"

מה מרגיש אדם בדרכו אל מקום רחוק שאליו שאף וקיווה להגיע כל ימיו? והנה השאיפה מתממשת. הוא עבר מרחק ארוך עד שהוא רואה את המקום מולו, וההתרגשות גואה. ואז הוא עושה את הצעדים האחרונים בדרכו: צעד, ועוד צעד, ועוד אחד, והנה הוא כבר מגיע אל גרם המדרגות (המעלות) המובילות אל שערו של המקום הזה, והוא עולה בהן, סופר כל צעד וכל מעלה … אילו תחושות עוברות בו, ומה המחשבות המתרוצצות בראשו? 

זו נקודת המוצא שעשויה לסייע לנו בכניסה אל האווירה המיוחדת האופפת את מזמור תהילים שלפנינו, הנכתב מנקודת מבטו של עולה לרגל לירושלים, כבר לפני אלפי שנים. אולי מדובר באדם שמגיע מאחד מקצוות תבל, שאסף פרוטה לפרוטה כל חייו, כדי לזכות לרגע הזה, ולממש בחייו את התפילה שנישאה בפיו שנה אחרי שנה: "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּיְרוּשָׁלָיִם". והנה הוא זוכה להגשים את תקוותו זו. 
גם היום מרגישים כך רבים כשהם מגיעים אל ירושלים. הן יהודים והן (למשל) צליינים נוצרים המייחלים להגיע אל עיר הקודש (וכמותם גם בני דתות אחרות, וגם ביחס לערים קדושות נוספות).

לפנינו שיר געגועים ואהבה לירושלים, וכמותו - ולעתים גם בהשראתו הישירה - נכתבו עוד מאות שירים ופיוטים כאלו לירושלים בכל הזמנים, עד עצם היום הזה.
מה יש בעיר הזו, שמעוררת כל כך הרבה רגשות עזים (ולעתים גם מנוגדים) ותחושות ומחשבות ותקוות בקרב יהודים ובני דתות אחרות כבר אלפי שנים? מה רואה ומה רוצה לראות כל אחד מהם בירושלים? מה מייחד אותה לפי משורר תהילים (ופרשניו לאורך הדורות), וכיצד אפשר להבין ייחוד זה גם במדינת ישראל היום?
הצטרפו אלינו ביחידה זו למסע נפשי, מוזיקלי ורעיוני (ואפשר ואף רצוי לצרף לכך גם מסע ריאלי, ממשי) אל ירושלים.