"עֵת מִלְחָמָה..."

מִקְבְּצֵי צִטּוּטִים, אֲמָרוֹת וּמוּבָאוֹת קְצָרוֹת

עַל הַמִּלְחָמָה

עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.
(קהלת ג, ח)

הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב? הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה...
(שמואל ב', ב, כו)

אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ...
(תהלים כז, ג)

הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ.
(על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף עב, ע"א)

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת.
לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

(ישעיהו ב, ד)

אין דרך מכובדת להרוג, אין דרך עדינה להרוס. אין שום דבר טוב במלחמה –
חוץ מזה שהיא מסתיימת.

(אברהם לינקולן, מן הנשיאים החשובים ביותר של ארצות הברית, נשיאה ה-16, בעת מלחמת האזרחים)

היה עליכם לבחור בין חרפה למלחמה. בחרתם בחרפה, אך מן המלחמה לא תימלטו.
(וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, בביקורתו על הממשל הקודם לו שחתם על הסכם שלום עם גרמניה הנאצית באמונה שהדבר ימנע מלחמה)

לעולם, לעולם, לעולם אל תאמין שמלחמה תהיה חלקה ופשוטה, או שמי שיוצא למסע המשונה הזה יכול להעריך נכונה את עוצמת הגלים והסופות בהם ייתקל... עליו להבין כי מרגע שנתן את האות, אין הוא יותר אדון למדיניות שקבע, אלא עבד לרצף של אירועים בלתי צפויים ובלתי נשלטים.
(וינסטון צ'רצ'יל)

כְּשֶׁהַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים, הַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת.
(פתגם לטיני)

המלחמה לא קובעת מי צודק, אלא רק מי נותר.
(ברטרנד ראסל, פילוסוף אנגלי חשוב במאה ה-20)

מלחמות אינן נופלות מן השמים, מלחמות הן החלטות. מלחמות אינן כמו נד שיטפון הרים פתאומי, ולא כמו רעש אדמה פתאומי, שאי אפשר לשער מראש, מלחמות הן החלטות מחושבות של בני אדם.
(הסופר הישראלי, ס' יזהר)

כוח ללא צדק הרי זו רק אלימות; צדק ללא כוח זה שום דבר.
(מִיָאמוֹטוֹ מוּסָאשִי, סמוראי – מומחה לוחמה יפני, מהידועים בכל הזמנים, מאה 17)

הָרוֹצֶה בְּשָׁלוֹם, יִכּוֹן לְמִלְחָמָה.
(פתגם רומאי)

אשרינו שזכינו להיות מהנרצחים ולא מהרוצחים.
(הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון, אחרי אחד הפיגועים הרצחניים בישראל בשנות ה-90)

שאלוהים ירחם על אויבי, כי אני לא ארחם עליהם. 
(ג'ורג' סמית' פטון, מצביא אמריקאי חשוב במלחמת העולם השנייה)

בהתחשבי בברירה האחרת, מוטב לאכול מאשר להיאכל.
(נפולאון בּוֹנָפָּרְטה, מצביא ומנהיג צרפתי חשוב, מאות 18-19)

אין בן אדם אשר יהיה כה נבער מדעת לבחור במלחמה במקום בשלום. כי בעת שלום הבנים ויליאם ראלף אינג'מקברים את אבותיהם, במלחמה האבות מקברים את בניהם. 
(קרויסוס, מלך לידיה שבאסיה הקטנה, מאה 6 לפנה"ס)

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל שֶׁהוּא רַחְמָן עַל אַכְזָרִים, לְסוֹף נַעֲשָׂה אַכְזָר עַל רַחֲמָנִים.
(מדרש 'ילקוט שמעוני' על שמואל א' רמז קכא)

מי שזורק את מבטו על עינו של חייל שנהרג בשדה הקרב,
יחשוב פעמיים לפני שיכריז מלחמה.

(אוטו פון ביסמרק, מדינאי וקנצלר גרמניה שהביא לאיחודה במאה ה-19)

בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.
(משלי כד, יז)

מלחמה זה לא למות למען המדינה שלך,
זה לגרום לממזר השני (=האויב) למות בשביל שלו.

(ג'ורג' פטון)

מלחמה היא מה שקורה כאשר השפה נכשלת.
(מרגרט אטווד, סופרת ומשוררת קנדית)

החלטת הכבשים לדגול בצמחונות היא חסרת משמעות כל עוד הזאב חושב אחרת.
(וויליאם ראלף הינג', סופר וכומר בריטי)

עַל צֶלֶם הָאָדָם – שְׁמִירָתוֹ וְחִלּוּלוֹ

הוּא (ר' עקיבא) הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, 6) "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
(משנה, מסכת אבות, ג, יד)

וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.
(משנה, מסכת אבות ב, ה)

הֵיי אַתָּה! גִּבּוֹר גָּדוֹל... בּוֹא וְהַרְאֵה שֶׁאַתָּה יָכוֹל.
זוֹ לֹא חָכְמָה לִהְיוֹת חָזָק רַק בְּמִלְחָמָה, בּוֹא וְהַרְאֵה לָהּ קְצָת חִבָּה.

(סי הימן, יוצרת וזמרת ישראלית)

לֹא לֹא: הֵם בְּהֶחְלֵט
הָיוּ בְּנֵי אָדָם: מַדִּים, מַגָּפַיִם. 
אֵיךְ לְהַסְבִּיר. הֵם נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם.

אֲנִי הָיִיתִי צֵל. לִי הָיָה בּוֹרֵא אַחֵר. [...]

("עדות", דן פגיס, משורר ישראלי, שורד שואה)

[...] יֵשׁ אֲנָשִׁים עִם לֵב שֶׁל אֶבֶן,יֵשׁ אֲבָנִים עִם לֵב-אָדָם.
("הכותל", יוסי גמזו)

אֵל מָלֵא רַחֲמִים,
אִלְמָלֵא הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים
הָיוּ הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם וְלֹא רַק בּוֹ.
אֲנִי, שֶׁקָּטַפְתִּי פְּרָחִים בָּהָר
וְהִסְתַּכַּלְתִּי אֶל כָּל הָעֲמָקִים,
אֲנִי, שֶׁהֵבֵאתִי גְּוִיּוֹת מִן הַגְּבָעוֹת,
יוֹדֵעַ לְסַפֵּר שֶׁהָעוֹלָם רֵיק מֵרַחֲמִים.

(יהודה עמיחי, משורר ישראלי)

כַּמָּה רֹעַ אֶפְשָׁר לִבְלֹעַ... אַבָּא, תְּרַחֵם! אַבָּא, תְּרַחֵם!
("שירת הסטיקר", דוד גרוסמן, סופר ישראלי; לחן וביצוע: להקת הדג נחש)

וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֹּאבֵד.
וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ.
וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ... (מן התפילה)
יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּתַּמּוּ אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ.

(מסימני ראש השנה, על התמר)

אַחְדוּת, חֹסֶן וְעַרְבוּת הֲדָדִית

[...] שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נֶפֶשׁ אַחַת ... וְאִם חָטָא אֶחָד מֵהֶם – כֻּלָּם עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. 
(מדרש חז"ל, למשל תלמוד בבלי, שבועות לט,ע"א)

תָּנֵי (שנה, לימד) חִזְקִיָּה: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל" (ירמיה נ, יז) – נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה, מַה שֶּׂה הַזֶּה לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ אוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְכָל אֵבָרָיו מַרְגִּישִׁין, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל [...]
(מדרש ויקרא רבה, ד, ו)

אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ!
(דברי אברהם ללוט, בראשית יג, ח)

הוֹי! כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ. וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ.... וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-ה', וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל – כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד. כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-ה' … 

(ירמיהו ל, ז, י-יא)

יהודי נשאר יהודי. עכשיו עת מלחמה, ואין צורך בהסברים. קוראים לי כהן, לא?
(המשורר והמוזיקאי היהודי אמריקאי, לאונרד כהן, המסביר את השינויים בעמדתו הפוליטית כשהגיע לארץ בתקופת מלחמת יום כיפור)

בשביל כל העולם אתה מישהו, אבל בשביל מישהו אתה כל העולם.
(אמרה אנונימית)

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מֶחְוָה שֶׁל חֶסֶד / אָזְנוֹ תּוֹפֶסֶת
אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוֹצוֹת אֶת הָרְחוֹב.
שׁוֹאֵל עֲדַיִן / שׁוֹאֵל מֵאַיִן
כֵּן, מֵאַיִן כֹּחוֹת לִשְׁאֹב? ...

(נחמה", מלים: רחל שפירא, לחן: נורית הירש)

למדנו לעוף באוויר כציפורים, לשחות בים כדגים, אך עדיין לא למדנו להתהלך על האדמה כאחים ואחיות.
(מרטין לותר קינג)

כִּי כֻּלָּנוּ, כֵּן כֻּלָּנוּ
כֻּלָּנוּ רִקְמָה אֱנוֹשִׁית אַחַת חַיָּה
וְאִם אֶחָד מֵאִתָּנוּ
הוֹלֵךְ מֵעִמָּנוּ
מַשֶּׁהוּ מֵת בָּנוּ -
וּמַשֶּׁהוּ, נִשְׁאַר אִתּוֹ.

("רקמה אנושית אחת", מלים ולחן: מוטי המר, שירה: חווה אלברשטיין)

... שֶׁיִּשְׂרָאֵל, אַף כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת, הֵם יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה וְנֹצְחִים, שֶׁכָּתוּב: 'חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ'. ...  וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: 'כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחֵנוּ' - רָצָה לוֹמַר: כְּשֶׁנִּהְיֶה כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, שֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּינוֹתֵינוּ, אָז 'נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים' - לַמִּלְחָמָה וּמֻבְטָחִים לְנַצֵּחַ ... לְהִלָּחֵם עִם אוֹיְבֵינוּ וְלֹא נִירָא מֵהֶם.
(הרב חכם אליהו בן הרוש (מאה 19, מרוקו), "ברכת אליהו", דף מ"ב, ע"ב (על פי 'החכם היומי'))

"וְנָדִיב – נְדִיבוֹת יָעָץ, וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם" (ישעיהו לב, 8) – שֶׁכְּבָר יָדוּעַ שֶׁהַצְּדָקָה הַמְעֻלֶּה הִיא כְּשֶׁנּוֹתְנָהּ בַּסֵּתֶר וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, שֶׁנִּרְאֶה כְּיֻהֲרַהּ (= שחצנות). אֲבָל אִם כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ אֲחֵרִים, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ, הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה, וּשְׂכָרוֹ כָּפוּל וּמְכֻפָּל שֶׁזִּכָּה וּמְזַכֶּה ... וַדַּאי שֶׁצְּדָקָה כָּזֹאת הִיא צְדָקָה מְעֻלָּה בְּיוֹתֵר. 

(הרב חכם שבתי אקשוטי (מאה 19, תורכיה וירושלים), "קול שחל", דף כ"ח ע"א (על פי "החכם היומי")

"אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד."
(אלכסנדר דיומא, "שלושת המוסקטרים")

... עַל פִּי דִּבְרֵי יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא, שֶׁהִבְטִיחַ כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא: 'וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ' - וְלִכְאוֹרָה מָה כָּל תּוֹחַלְתֵּנוּ לָזֶה לְקִיּוּם נְבוּאָה זוֹ? - הֲרֵי כְּבָר הָיָה חֲזוֹן כָּזֶה בְּתֵבַת נֹחַ, שֶׁהָיוּ כָּל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת יַחַד בְּשָׁלוֹם? וְכִי כָּל כָּךְ טוֹב הָיָה אָז?! 

אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא שֶׁבְּתֵבַת נֹחַ אֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם הָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, וּבִשְׁעַת סַכָּנָה וְחֵרוּם, גַּם הַשּׂוֹנְאִים מִשְׁתַּתְּפִים יַחַד, אֲבָל חֲזוֹנוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָה הָיָה שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם וּרְוָחָה, יִהְיוּ אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין הַשּׂוֹנְאִים ... אַחְדוּת כְּזוֹ הִיא אֲמִתִּית, וְהַתּוֹרָה הִיא שֶׁאִחֲדָה אוֹתָם, וְהוֹסִיפוּ "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" – הַשָּׁלוֹם הַזֶּה שֶׁל בְּרָכָה, וְלֹא שֶׁל שְׁעַת חֵרוּם.

(הרב חכם אברהם הכהן (מאה 20, תוניסיה וירושלים), "מלל לאברהם", עמ' קסה, הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש''ן (1990). (על פי 'החכם היומי'))

אֲנִי עוֹד חַי, חַי, חַי,
עַם יִשְׂרָאֵל חַי.

זֶה הַשִּׁיר שֶׁסַּבָּא
שַׂר אֶתְמוֹל לְאַבָּא.

וְהַיּוֹם אֲנִי.  

("חי", מלים: אהוד מנור, לחן: אבי טולדנו, שירה: עפרה חזה)

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון