גיליון מס 3: עת מלחמה ועת שלום

ב-120 השנים האחרונות – עת החלה הציונות לתפוס מקום בליבם של יהודים רבים, וביתר שאת ב-70 שנות עצמאות, מתמודדת מדינת ישראל עם מציאות הכוללת מלחמות, מבצעים צבאיים, איומים וערעור על קיומה לצד חתימה על הסכמי שביתת נשק, הסכמי שלום והסדרים מדיניים כשברקע מתנהל דיון ציבורי ער סביב שאלות של מלחמה ושלום.

בחרנו לעסוק בשאלות אלו במסגרת העשור השלישי של מדינת ישראל, שכן עשור זה כולל אירועים משמעותיים רבים בתחום זה כגון: השפעות מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ובסיומו של עשור זה חתימת הסכם השלום עם מדינה ערבית ראשונה, הגדולה בשכנותיה של ישראל: מצרים. לאירועים אלו הייתה השפעה עצומה על מדינת ישראל מאז ועד היום.

בגיליון זה בחרנו למקד את הדיון ולהביא מקורות שיסייעו בבירור הערכים שניצבים בבסיס הסוגיות של מלחמה ושלום, במתחים האפשריים שעשויים לעלות מהן ובשאלה מרכזית הבאה:

האם ערכי השלום, אהבת האדם והסובלנות מתנגשים עם הערכים הגלומים בקיום לאומי המבקש לשמור על ייחודו ואף נאלץ להילחם על הגנתו ובטחונו מפני אויבים ושנאה הרוחשים סביבו?

הצעה לדרך לימוד הגיליון:

דיון בקבוצות קטנות:

חלקו את הכיתה לקבוצות דיון, 4-5 תלמידים בכל קבוצה. כל קבוצה תתבקש לקרוא, לדון ולהעמיק באחד משני הטקסטים המרכזיים (בגין או ז'בוטינסקי), הקטע ממגילת העצמאות וטקסט נוסף (בכל קבוצה טקסט נוסף אחר). לאחר מכן יש ליצור קבוצות חדשות כך שבכל קבוצה יהיה נציג מאחת הקבוצות האחרות. בקבוצות אלו יתקיים דיון בו כל אחד ייצג את הטקסטים בו העמיק. בשלב זה הדיון הוא סביב העמדות המוצגות ועדיין לא דיון בו מוצגות עמדות התלמידים.

דיון במליאה:

בדיון זה תלמידים יבחרו טקסט ויתייחסו אליו: האם הם מסכימים, מתנגדים או כל עמדה אחרת שנמצאת על הרץ בין הסכמה להתנגדות כאשר התלמידים האחרים מוזמנים להשיב ולהגיב.

מיפוי המקורות בעמוד הראשון:

המוסר של קיר הברזל (ז'בוטינסקי) – הקטע המובא הוא קטע קצר מתוך מאמרו של ז'בוטינסקי: על קיר הברזל. מומלץ למורה לקרוא מאמר זה לפני העיסוק בגיליון.

המאמר מציג את עמדתו של ז'בוטינסקי בשנת 1923 לגבי האופן בו על היהודים השואפים להקים את מדינתם בארץ ישראל להתמודד עם הערבים שחיים בה. הטענה המרכזית של ז'בוטינסקי היא שהאפשרות להסדרת היחסים עם הערבים תהיה רק לאחר שהיהודים ייתפסו כקיר ברזל ללא סדקים. רק אז, לאחר שהערבים יאבדו את תקוותם בנוגע לאפשרות סילוק היהודים מארץ ישראל, ניתן יהיה להגיע להסכם שלום עם הערבים שחיים בארץ ישראל.

לא ישא גוי אל גוי חרב (בגין) - הקטע המובא היא מתוך נאומו של מנחם בגין במעמד הענקת פרס נובל לשלום ערב חתימת הסכם השלום עם המצרים. ניתן לקרוא כאן את הנאום המלא.

בכיתה מומלץ להקרין בפתיחה את קטע מהנאום במעמד הענקת פרס נובל לשלום.