פתיחה

א. אומרים שמנהג יהודי הוא, להשיב על שאלה בשאלה.

לפיכך, אל לנו להיות מופתעים אם על "מהי שבת?", ניענה במבול של שאלות: "מאיזו בחינה?", "שבת בביתי או באופן כללי?", "כולל ערב שבת?" וכך הלאה. יום השבתון של עם ישראל, מצוין במגוון דרכים ועל כן, שב ועולה לדיון ציבורי, בארץ ובתפוצות. הטקסט המרכזי ביחידה זו, מבוסס על בתיו הראשונים של הפיוט דְּרוֹר יִקְרָא. הפיוט מתחיל מחירות אישית של שומרי השבת וממשיך בקריאה לשחרורו של העם. הקריאה הזאת, אשר נוגעת ליהודים באשר הם, תסייע לנו לפסוע על הגשר שבין עבר להווה, ובין ישראל לעולם היהודי. כפי שנראה בחלקיה של יחידת הלימוד, השאיפה לחירות רלוונטית הן ליהדות סלוניקי שעברה משלטון זר סובלני לשלטון זר עוין, הן ליהדות החופשית בארצות הברית ואפילו לחיים בישראל. היצירה שהתחברה בספרד על ידי דוּנָש בֵּן לַבְרֶט, התפשטה בכל קהילות ישראל, מימי הביניים ועד היום. חיבה יתרה נודעה לה בקרב יוצאי ספרד, למשל בקהילת סלוניקי, שנפגוש ביחידה שלהלן. באותה עיר נמל, שכונתה "יְרוּשָׁלַיִם דְּבַּלְקָן", נהגו רבים לציין את השבת במזיגה של מסורת ובילויים; כלומר, בהליכה לבית הכנסת, אך גם בישיבה בבית הקפה על חוף הים. ביחידה זו, נעסוק בשאלות הנוגעות לשבת מנקודות מבט שונות ובהדגשת ערכים של חירות וערבות הדדית. בנוסף, ניחשף לפרשיה היסטורית המעודדת דיון אקטואלי, עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור יהודים החיים בתפוצות.

ב. המטרות

בתחום התוכן: הכרת הפיוט " דְּרוֹר יִקְרָא" כמנוף לדיון באופייה של השבת בישראל ובתפוצות; מפגש עם מעשי סולידריות יהודית על רקעה של השבת; חשיפה לנושא השבת באמצעות שני מקרים בעולם היהודי (יוון 1924, ארה"ב במאה העשרים) ואיתור הזיקה האקטואלית בישראל. 

בתחום מיומנויות הלמידה: הפקת מידע מתמונות, הפקת מידע ורעיונות מרכזיים מטקסט, הסקת מסקנות, הקשת דבר מתוך דבר, למידה עצמאית ועבודה עם עמיתים.

בתחום השפה: העשרת אוצר המילים והביטויים, פיתוח מיומנות הבנת הנקרא, התנסות בדרכי ביטוי דבורות וכתובות.