פתיחה

במסכת שבת אנו מצוּוים לדאוג לכלי קיבול שיקלוט את הניצוצות שמפיק הנר.

על פי אחד הפירושים, מסמל הנר את חכמת ישראל, והכלי המקבל את הניצוצות, הוא הלב היהודי הנכון לשמרם. יש והניצוץ שבלב, חבוי וכמעט בלתי נראה, במיוחד כשחשיפת הזהות היהודית כרוכה בסכנת נפשות. כך היה למשל בתקופת האינקוויזיציה, בזמן השואה וברוסיה הקומוניסטית. בשנים ארוכות שכאלה, אשר החשכה מושלת בהן, נחבא הניצוץ וכמעט נעלם. אולם, ברגע המתאים ובתנאים הנכונים, מתאושש הניצוץ, מתעצם ומצית אור גדול.

לפני למעלה מ-500 שנה, חשכו חיי היהודים בחצי האי האיברי. רבים נאנסו לנצרות ונדמה כי אבדו לעם ישראל לנצח. אך ראו זה פלא, בעשורים האחרונים הולכות ומצטברות העדויות לניצוצות שהמתינו לשעת כושר. בעיירה בלמונטה אשר בפורטוגל, בפלמה דה מיורקה בספרד, בכל רחבי ברזיל ובארצות נוספות, מהבהב זיכרון יהודי של צאצאי אנוסים. אם אך תטו אוזן, תוכלו לשמוע לחישה מהססת וביישנית: "אנחנו הניצוצות בכלי של הנר". כך, בשקט ובאיטיות, נאספים חלקיקי האור וביחד מבקשים תיקון מוסרי לעולם.