קריטריון זה מתייחס ל:
נקודות לדיון ולהעמקה
א. קיראו שוב את המקור הבא (מופיע בפעילות השניה בדף העבודה) ודונו בשאלות שאחריו :
אנחנו כיהודים הננו רק חלק, אבל חלק בלתי נפרד מהגזע האנושי. האנושות חייבת לחנך את עצמה מחדש כדי להבין אמת פשוטה זו, שבמשך זמן כה רב הועמדה בסימן שאלה; גם אנחנו בעצמנו חייבים להתחיל לחנך את עצמנו מחדש. מאז 1933 אולצנו בכל חלקי העולם להגיב כגוף בדלני. הדבר יוליך בהכרח לפתרון הרסני במאה העשרים. בטוחני שעלינו לשרת את הייעוד על ידי מאמצים מתמידים להצלת כל ילד וכל מבוגר שאפשר להצילם במשך תקופת האסון הזה. אבל רק תחייה הומניסטית גדולה (שלדעתי צריכה להיות משולבת במאמץ סוציאליסטי מקיף ולהתמזג בתוכו, לפחות ביבשת אירופה ) תהיה מסוגלת להציל את המצב הכללי (וילפריד ישראל, מרץ, 1943).
וילפריד ישראל כתב את הדברים הללו בעיצומה של מלחמת העולם השניה. הוא היה ער להשמדת היהודים ופעל להצלת בני עמו במלוא המרץ והאומץ.
ב. בברלין חיים גם יהודים שמותחים ביקורת על הנעשה בישראל. אחד מהם הוא פרופסור יונתן שורש שעבר מניו יורק לברלין, בשנת 2015. פרופסור שורש, שומר מסורת וחובש כיפה, הקים בברלין "סאמר סקול לאקטיביזם יהודי". לפניכם ציטוט מדבריו בראיון ל"מגזין שפיץ":
לצערי בישראל האפשרויות היהודיות התדרדרו. כמו שישעיהו לייבוביץ הבין כבר לפני עשורים, הקשר בין מדינה ודת מאיים גם על המדינה וגם על הדת. בגלל המצב הזה, הרבה ישראלים לא יודעים שיש הרבה גוונים ליהדות, שלמסורת היהודית יש כל כך הרבה מה לומר על צדק חברתי. הצד האוניברסלי וההומניסטי של היהדות, שאפשר למצוא בתלמוד ובמסורת, הלך ברובו לאיבוד בישראל. לא הכל, אבל הרוב.
"וכל המקיים נפשמעניק חיים, מציל אחת מישראל מעלה עליו הכתובעליו נכתב, עליו נאמר כאילו קיים עולם מלא"