סִיפּוּר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּבְנוֹ בַּמְעָרָה

פתיחה

יחידה זו הוכנה במסגרת שיתוף פעולה בין תרבות יהודית-ישראלית ותחום החינוך הלשוני, ומוצעת בה יחידת לימוד אינטראקטיבית לתלמידים בכיתות היסוד.

בנוסף, מובא ביחידה זו להלן רקע למורה לכל הגילאים.

מה מביא אב וּבְנוֹ להסתתר במערה במשך שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, ולהקדיש את כל זמנם שם ללימוד תורה? מפני מי הסתתרו, מדוע התמסרו ללימוד, וכיצד הצליחו להתקיים בכל אותן שנים? איך כל זה קשור לל"ג בעומר? ועל מה בכלל מציינים (ולעתים – חוגגים) את ל"ג בעומר?

על כך ביחידת הלימוד שלפניכם, שבמרכזה אגדת חז"ל מפורסמת, שבה תתוודעו לדמותו של רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (רשב"י) ולסיפור ההיסטורי של מֶרֶד בַּר-כּוֹכְבָא, העומד ברקע לאגדה זו ולרבים ממנהגי ל"ג בעומר, ובהם כנראה מנהג המדורות המוּכָּר לנו היום. וכפי שנראה, אפשר לומר כי לל"ג בעומר יש כביכול "שלושה אבות", שאליהם נתוודע בהמשך.

ביחידת לימוד זו הכוללת גם יחידה אינטראקטיבית לתלמיד בשיתוף חינוך לשוני:

  • נברר לָמָה מְצַיְנִים אֶת ל"ג בָּעֹמֶר (י"ח בְּאִיָר) כמועד מיוחד, ואילו שינויים חלו בו במהלך השנים?
  • נלמד את האגדה על רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּבְנוֹ בַּמְעָרָה, ובעזרתה נכיר את דמותו של רשב"י ואת הקשר שלו לל"ג בעומר.
  • נתוודע לסיפור ההיסטורי של מֶרֶד בַּר-כּוֹכְבָא ולדמותו של שמעון בַּר-כּוֹכְבָא שהפך בציונות לדמות מרכזית באירועי ל"ג בעומר.
  • נשוחח על מנהג המדורות בל"ג בעומר ונלמד כללי 'עֲשֵׂה' וְ'אַל תַעֲשֶׂה' בַּמְדוּרוֹת.

ערכים מרכזיים:

ערך הלימוד, משפחה, הנחלת מסורת, שמירת הטבע.

מושגים וביטויים מרכזיים:

ל"ג בעומר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, רוֹמָאִים, גְּזֵרוֹת אַדְרִיאָנוּס, מֶרֶד בַּר-כּוֹכְבָא, מערה, רַבִּי עֲקִיבָא, אגדת חז"ל, ציונות, קָיימוּת

בהמשך המערך להלן – רקע נוסף למורה בשכבות הגיל השונות ללימוד אגדת רשב"י ובנו ולהיכרות עם ל"ג בעומר.

שירה ליד מדורת ל"ג בעומר צילום: אבי אוחיון
לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון