פתיחה

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,

וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,

וִיהוֹשֻׁעַ – לִזְקֵנִיםהמנהיגים אחרי מות יהושע, ואולי שם כללי למנהיגים,

וּזְקֵנִים  – לִנְבִיאִים,              

וּנְבִיאִים מְסָרוּהָמסרו אותה, לימדו אותה לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָהמוסד ההנהגה בימי בית שני.     

הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים:           

הֱווּבארמית: הֱיוּ, תהיו (ציווי, הנחיה)  מְתוּנִים(בדין) בעלי גישה מתונה, לא קיצונית בַּדִּין,        

וְהַעֲמִידוּלַמדו, הקימו תַלְמִידִים הַרְבֵּה,      

וַעֲשׂוּ סְיָגגבול, גדר לַתּוֹרָה.