קריטריון זה מתייחס ל:
שאלות ומשימות אורייניות
בטרם נחל בקריאה נספר כי בימים עברו לא היה קיים הדפוס. היצירות הכתובות היו מעטות ויקרות – הן נכתבו בכתב יד על-גבי קלף, פפירוס וכד'. למעט סין העתיקה לא היה בנמצא נייר כך שתהליך הכנת כתב היד היה יקר. כיצד, אם כן, עברו המסורות האורייניות החשובות מדור לדור? - המשנה שלפנינו מביאה את גרסת חז"ל למסירת התורה.
נקרא בקול את החלק הראשון של המשנה:
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,
וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,
וִיהוֹשֻׁעַ – לִזְקֵנִים
וּזְקֵנִים – לִנְבִיאִים,
וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
נבקש מהתלמידים לציין מילים שאינן מובנות.
נסביר את המילים הדורשות הסבר.
נשאל – מדוע, לדעתכם, היה חשוב לחכמים לציין את מסירת התורה מדור לדור?
לשאלה זו ייתכנו תשובות שונות. רצוי להקשיב היטב לתשובות התלמידים, משום שהם עשויים להציע רעיונות מקוריים. תשובות אפשריות הן: הצגת רציפות של קשר לתורה – כמי שהאמינו שהתורה ניתנה משמיים ע"י אלוהים הצגת הרציפות נותנת לחכמים סמכות רבה, כאלו הממשיכים את המסורת מימי משה. הצגת מסירת התורה גם מציגה מסורת הממשיכה מדור לדור ובכך מחזקת את הקשר לתורה ואת תוקפה עבור לומדי המשנה.
"משחק מסירות" – חלוקת הכיתה לשלוש קבוצות. כל קבוצה מקבלת כדור ועליה להתמסר. כל תלמיד/ה שמקבל/ת את הכדור אומר/ת את המשפט הבא במשנה. לדוגמה: תלמיד/ה ראשונ/ה – "משה קיבל תורה מסיני". תלמיד/ה ב': "ומסרה ליהושע" וכך הלאה.
בשלב זה נעבור להצגת החלק השני של המשנה, ונקריא אותו בקול: