אומנות ויצירה

תופעת העוני והמצוקה תוארה רבות באומנות במשך השנים, ובעיקר בעת החדשה.

לפניכם ארבע יצירות מאומנות העולם מן המאות 17-19, המציגות את הנושא באופנים שונים.

קישור למצגת התמונות

ביחס לכל ציור השיבו:

מה אתם רואים בציור? תנו שם לציור.
אילו תחושות ומחשבות הציור מעורר בכם?
באילו דרכים הציור מבטא את מצוקת הדמויות?
כיצד הציור קשור למקור שלמדנו במשנה? מצאו במשנה משפט שמתאים לציור.
הנער בציור הראשון מחזיק נייר שעליו נכתב בלטינית המשפט "DA ELEMOSINAM PROPTER AMOREM DEI" ("תן לי צדקה, למען אהבת האל") – מה תפקידו של נייר זה? מה ניתן ללמוד ממנו?
השוו בין הציורים – עמדו על נקודות דמיון ושוני ביניהם.
ציורים רבים כגון אלו מתארים עוני ומצוקה בקרב ילדים. מה אפשר ללמוד מכך על המציאות שהם מתארים? האם היא קיימת גם היום?

מעט רקע:

"יתומים", 1885, ציור של האומן האנגלי Thomas Benjamin Kennington (מוצג בגלריית טייט בלונדון)

הציור הראשון נקרא באנגלית Orphans. מילה זו מתייחסת ליתומים או עזובים. הוא צויר בידי האומן האנגלי בן המאה ה-19, תומס קנינגטון (Thomas Kennington). קנינגטון נודע בציורי פורטרטים (דיוקנאות), וכן ביצירות המציגות תמונות מחיי היום-יום ומן המציאות החברתית והשכבות החלשות באנגליה של המאה ה-19, כפי שמוצג גם בציור זה, שהוא מן המפורסמים שלו.

"הנער עיקל הרגליים", 1642 ציור של האומן הספרדי-איטלקי José de Ribera (מוצג במוזיאון הלובר בפריז)

הציור השני, "הנער עיקל הרגליים", 1642, ציור שמן של האומן הספרדי (שפעל בעיקר באיטליה), חוסה דה ריברה (José de Ribera) (מוצג במוזיאון הלובר בפריז). חוסה דה ריברה, שנחשב אחד מחשובי האומנים באירופה במאה ה-17. ריברה היה אמן פורה מאוד, ועסק בציוריו במגוון נושאים דתיים, מיתולוגיים ומחיי היום-יום. ציוריו המוקדמים מאופיינים בשימוש דרמטי באור וצל. כחלק מיצירת אוירה רוחנית. בציור המובא כאן מוצגת דמותו של ילד קבצן נפוליטני (מן העיר נאפולי) עם רגל מעוותת, ומאחוריו נוף רחב ידיים ומואר. הילד עומד בפניו לצופה, בחיוך החושף רווח בין השיניים, לבוש בגדים בצבעי אדמה ומחזיק על כתפו השמאלית את הקב שלו. בידו הוא אוחז פיסת נייר שעליה כתוב בלטינית המשפט:"DA ELEMOSINAM PROPTER AMOREM DEI" (= תן לי צדקה, למען אהבת האל).

על היצירה קראו עוד בוויקיפדיה האנגלית: The Clubfoot

Hospitality – הכנסת אורחים ציור של Charles de Groux, בקירוב 1870

הציור השלישי נקרא Hospitality – הכנסת אורחים (1870 בקירוב), מאת האומן הצרפתי (שפעל בעיקר בבלגיה), שׁרל דה-גרואה (Charles de Groux). בציוריו הרבה האומן להביא תמונות ריאליסטיות מחיי היום-יום של המעמדות הנמוכים בסביבתו. הציור שלפנינו מבטא מנהג חשוב בכל הדתות והתרבויות. מקור המושג במילה יוונית (hospes = אירוח), שממנה נגזרו מלים המוכרות לנו: הוספיטל (בית חולים) והוספיס (מַלון), ודרך הפרסית והארמית גם המילים: אִשפוּז, אוּשׁפִּיזִין (אורחים בסוכה).

"הקבצן הצעיר", 1645 ציור של האומן הספרדי Bartolomé Esteban Murillo (מוצג במוזיאון הלובר בפריז)

"הקבצן הצעיר" הוא ציור של אומן הבארוק הספרדי בן המאה ה-17, ברטולומי אסטבן מורילו (Murillo), שעסק רבות בציוריו בנושאים דתיים, אך הביא גם מראות יום-יומיים כגון נערות, נשים וילדי רחוב (שציור זה הוא כנראה הראשון שבהם). בציור זה המציג מציאות קשה יש משחקי אור וצל המעניקים לו גם ממד רוחני של חסד.

על היצירה קראו עוד בוויקיפדיה האנגלית: The Young Beggar