פתיחה
האם אנחנו מוכנים לחלוק עם אחרים את מה ששייך לנו? הדילמה מוכרת לנו בגילאים שונים: פעוט שמתקשה לחלוק עם חבר את הצעצועים שלו, ילד שמחזיק בידו שקית של חטיף וכולם לוטשים בה עיניים או אדם בוגר שמעדיף לשמור לעצמו את המידע שברשותו, אף שהמידע הזה עשוי לעזור גם לאחרים.
כל אדם זכאי למרחב פרטי-אישי ולבעלוּת על נכסים שונים. אך מאחר שאנחנו חיים בחברה, עולה השאלה עד כמה אנחנו קנאים למרחב הפרטי ולקניינים האישיים שלנו או מוכנים לשתף בהם את הסביבה. ומנגד, עד כמה אנחנו מכבדים את זכותו של הזולת לשמירה על המרחב הפרטי שלו ועל נכסיו או מרגישים חופשיים לחדור למרחב זה.
ביחידה זו נלמד משנה במסכת אבות שמתארת ארבע דרכים שבהן האדם מתייחס לזכות שלו ולזכות של הסובבים אותו לרכוש פרטי. הדרכים נעות על הרצף שבין קנאות לרכוש לבין שיתופיות ורצון לחלוק מזה, ובין הכרה בזכותו של הזולת למרחב פרטי משלו לבין תפיסה שחודרת לעולמו של הזולת ללא הגבלה מזה.
ביחידה זו: