קריטריון זה מתייחס ל:
למידה בין־תחומית: מעבר מקודש לחול בשירה העברית
ירדה השבת/ יהושע רבינוב
מסופר שכאשר יצא המשורר יהושע רבינוב מקיבוץ גינוסר ביום שישי ראה יונים רבות החוזרות לפנות ערב לקיניהן. כשחזר רבינוב לקיבוץ כבר ירדה השבת, והחברים קיבלו את פניה בשירים. חוויות אלו הביאו לכתיבת השיר "ירדה השבת". השיר הודפס בעיתון "דבר" בדצמבר 1944, ונכלל בספרו של רבינוב, "משעולים לאופק", שיצא בשנת 1946.
יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,
וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.
וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים
לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.
תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,
קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.
נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ,
לָאֵזוֹב שֶׁבַּסֶּלַע נָשָׁקָה.
וַיְהִי הַדַּרְדַּר לְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכוּת
עַל רָמוֹת דְּמָמָה מְרוֹנֶנֶת.
יִמְשֹׁךְ אָז הַתּוֹר בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק
חֶמְדַּת כִּסּוּפִין מְעַדֶּנֶת.
הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז
עֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר.
וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר
זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת.
וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר
לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת.
כמו בפיוט "לכה דודי", גם בשירו מדמה רבינוב את המעבר מקודש לחול לכניסה של מלכה. השבת, היא המלכה, משפיעה מטוּבה על הטבע המקיף אותה – החי והצומח, והטבע מצִדו נענה לטוּב זה. בבית א השבת יורדת, ובתמורה ההרים הם שושביניה (המלווים שלה) הנושאים את אדרתה, והיונים מקבלות את פניה. בבית ב השבת נושקת לברוש ולאזוב, ובתמורה הקוץ הופך לשרביט שלה והתוֹר נושא את קולו בשיר. בבית ג השבת מרטיטה ביופייה, ובתמורה הבנות מזמרות לה; ושתי השורות האחרונות מספרות כיצד כל זה הופך ל"נשמת עבריוּת נאצלת".
אפשר לראות בשיר עברי זה מעין "קבלת שבת" חילונית, המהווה סוג של טקס מעבר מימות החול אל השבת; ובה המתפללים פונים אל השבת, המייצגת את הנוכחות האלוהית בעולם, מקבלים את פניה בשירה ואף מכנים אותה "מלכה".
פעילות:
1. קראי את השיר לפני התלמידים וספרי להם על הרקע לכתיבתו. קראי שוב את השורה הראשונה בכל בית ושאלי אותם מה יוצרת השבת בכל בית:
בית א – יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר [=ירידת השבת אל הבקעה, "קבלת הפנים של ההרים השושבינים, קבלת השבת בידי היונים]
בית ב – נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ [=הנשיקה לברוש ולאזוב, הדרדר הופך לשרביט מלכות, התור מזמר בקולו המתוק]
בית ג – הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז [=השבת גורמת לרטט של עונג, בנות הקיבוץ שרות לכבודה, אווירה של חמדה נסוכה על קיבוץ גינוסר]
2. הסבירו לתלמידים ביטויים ודימויים בולטים בכל בית:
פעילות יצירתית בעקבות הדימויים:
בקשי מהתלמידים לבחור באחד הדימויים ולצייר אותו. צרו תערוכת ציורים בכיתה.