לומדים לשיר
למורה:
בטרם נלמד לשיר את הפיוט, מומלץ לאפשר כמה הזדמנויות לשמוע את הפיוט בלחן שנלמד כדי שהמנגינה תהיה מוכרת לתלמידים. מעבר להזדמנויות ההאזנה ללחן בשיעורים הקודמים, כדאי לבקש מהתלמידים להאזין ללחן גם בבית.
נלמד את לחן הפיוט בשלבים: כדי לאפשר קליטה של הלחן, יש 'לפרק' את המנגינה ליחידות קטנות. לחן הפזמון ולחן בתי השיר קצביים, קליטים ופשוטים.
שלב א:
הפזמון "מפי אל [מפי אל] יתברך ישראל"
המורה שר את חלק A והתלמידים חוזרים אחריו פעמיים-שלוש עד שהלחן נקלט.
אם המורה שומע שחלק מהלחן לא נקלט כראוי, כדאי לחזור ולדייק את הרכיב הזה בלחן.
המורה עובר לחלק B והתלמידים חוזרים שוב עד שהמנגינה נקלטת. בשלב הבא המורה שר ו"מחבר' בין שני החלקים A–B והתלמידים חוזרים שוב עד שהמנגינה נקלטת.
A אין אדיר כה'
B ואין ברוך כבן עמרם
נדגים זאת על הבית הראשון (מנגינת הבתים דומה):
בדומה למנגינת הפזמון, גם הלחן של כל שורה בבית מורכב משתי יחידות מוזיקליות גדולות שכל אחת מהן מורכבת משתי יחידות קטנות וכל יחידה כזו מורכבת מעוד שתי יחידות:
* מומלץ לתת למתנדבים לשיר לבד כדי לוודא שהלחן נקלט וגם כדי "להשוויץ".
D ואין דורשה כישראל
C אין גדולה כתורה
לאחר שמנגינת הפזמון נקלטה היטב, אפשר לעבור ולשיר בהתאם ללחן הזה את שאר הבתים.
שירו עם התלמידים קריוקי את הפיוט בעזרת הסרטון הזה: