קריטריון זה מתייחס ל:
דמותו של משה באגדה ובשיר
בפיוט מפי אל מופיעים ארבעה 'גיבורים': אלוהים, משה, התורה ועם ישראל. בשיעור זה נלמד על דמותו של משה כפי שהיא מצטיירת בראי אגדת חז"ל. על פי המסופר בספר שמות, לאחר שאלוהים החליט לגאול את עמו מהשעבוד האכזרי של פרעה מלך מצרים, הוא בוחר במשה להנהיג את המאבק לשחרור בני ישראל מעבדות מצרים. באותו זמן היה משה רועה את צאן יתרו חותנו במדבר, ולפתע הבחין בתופעה מוזרה: שיח של סנה בוער באש מבלי להישרף. ברגע זה אלוהים מתגלה למשה ומצווה עליו ללכת אל פרעה ולדרוש את שחרורם של בני ישראל. התורה איננה מספרת לנו מדוע בחר אלוהים דווקא במשה.
במדרש להלן חז"ל מנסים לתת תשובה לשאלה זו:
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶה רַבֵּנוּ רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי,
וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ [הגדי] לְחָסוּת.
כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחָסוּת נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת.
כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ מֹשֶה אֶצְלוֹ,
אָמַר: "אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה".
הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ – חַיֶּיךָ,
אַתָּה תִּרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל.