מכשול ברשות הרבים – הסוגיה בפסיקה
רמב"ם, משנה תורה, הלכות נִזְקֵי מָמוֹן פרק י"ג הלכות ה-ו
המניח את הכד ברשות הרבים והלך המהלך ונתקל בה ושברהּ – פטור, לפי שאין דרך בני אדם להתבונן בדרך כשהן מהלכין. ואם הוזק בההנתקל ניזוק מהכד - הרי בעל הכדהנתקל ניזוק מהכד חייב בנזקיו ואפילו הִפְקִיר הכד. שכל המפקיר נזקיו בְּמָקוֹם שאין לו רשות לַעֲשׂוֹתָהּ מִתְּחִלָּה - חַיָּיב כאילו לא הפקירן:
הניח את הכד במקום שיש לו רשות להניחה שם, כגון מְקוֹם הַקְּרָנוֹת של גִּתּוֹתקרן זוית הסמוכה לבית הבד וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן, ונתקל בה ושברה - חַיָּיב. ואם הוּזַּק בה הַמְּהַלֵּךְ - בַּעַל הכד פטור, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לו להסתכל. ואם היתה אֲפֵלָה או שֶׁמִּלֵּא כל הדרך כדיםבעל הכדים חסם את המדרכה כולה בכדים - פָּטוּרהנתקל על שְׁבִירָתָהּ, ואם נתקל בהוניזוק - הרי בעל הכד חייב, וכן כל כיוצא בזה.
1. עיינו בפסיקתו של הרמב"ם.