הרחבה בתחום הדעת היסטוריה

האירוע ההיסטורי המתואר להלן התרחש בעיצומה של העת החדשה והיה בעל משמעות דרמטית. יהיו מי שיאמרו שהוא ממש שינה את העולם, וליתר דיוק, את התייחסותנו אליו.

זה קרה בפורטוגל ביום שמש סתווי, 1 בנובמבר, יום קדוש בנצרות ("יום כל הקדושים") בשנת 1755. בסביבות השעה 09:30 בבוקר האדמה רעדה – פשוטו כמשמעו. הייתה זו אחת מרעידות אדמה ההרסניות ביותר הידועות בהיסטוריה האנושית. רבים אף מכנים אותה: אסון הטבע המודרני הראשון.

בליסבון לבדה, בירת פורטוגל, שהייתה בשעתו העיר השלישית בגודלה באירופה, נהרגו עשרות אלפי אנשים, ורוב בנייני העיר נהרסו. אלפי מאמינים נוצרים אדוקים שהתפללו באותה עת בכנסיות המפוארות של העיר לכבוד החג נספו בשעה שגגות הכנסיות קרסו על ראשיהם. הפגיעה הכלכלית הייתה עצומה. גלי הצונמי העוצמתיים שגרמה רעידת אדמה זו הרחיקו עד לאיים הקריביים ולברזיל. הדיה הורגשו בכל רחבי העולם, והיא עוררה שאלות קשות וכבדות משקל מבחינה מדעית, דתית ופילוסופית: מדוע אירעה רעידת אדמה נוראה כזו? במה חטאו כל הנספים בה, בהם אלפי ילדים? וכיצד ייתכן שדווקא ביום קדוש אירע אסון נורא שכזה? 

מימי קדם ועד לראשית העת החדשה, אסונות טבע, כגון בצורות, שיטפונות, רעידות אדמה, ומנגד, ברכות הטבע, כגון גשמי ברכה ושפע יבולים – נתפסו כ"ברכה וקללה" שמקורם באל. האל גומל בשכר ועונש על מעשי האדם.

כך גם נאמר במפורש בספר דברים, בפרשה הנקראת בתפילה פעמיים (לפחות) מדי יום ב'קריאת שמע':