קריטריון זה מתייחס ל:
הכיסא כסמל וכדימוי לשוני
הכיסא שלנו, הכיסא המועדף עלינו בבית, כיסאות שמורים, הכיסא של אבא, הכיסא שלי בכיתה. לכיסאות בחיינו תפקיד חשוב, רבים מאיתנו נקשרים אליהם. הכיסא יותר מכל רהיט ביתי אחר – מאפשר זיהוי. והוא משמש כרהיט לישיבה של אדם יחידי, אבל נלווית לו משמעות תרבותית נרחבת ולכן בתולדות התרבות הוא מתפקד לא רק כרהיט ממשי אלא גם (ואפילו בעיקר) כסמל וכדימוי.
1. הכיסא במקרא כסמל למעמד ולשלטון
בעבר הכיסאות היו נדירים יחסית, רוב האנשים כנראה עמדו או ישבו על רצפה, או על שרפרף או מחצלת, ואילו הישיבה על כיסא הייתה אופיינית רק למלכים ואנשים נכבדים. לכן "הכיסא" משמש בלשון המקרא כסמל לכבודו ולמעמדו של אדם. כך למשל בדוגמאות הבאות:
פרעה מלך מצרים אומר ליוסף, שפתר את חלומותיו וכך מנע רעב בארץ מצרים, כשהוא ממנה אותו למשנה-למלך: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ." (בראשית מ"א, 40) – אתה תעשה כרצונך במצרים, אבל 'הכיסא' – דהיינו מעמד המלך – יישאר לי ורק לי. לעומת זאת, כיסאך – היינו מעמדך – יהיה כביכול קטן או נמוך יותר... ועדיין, כזכור, יוסף זוכה במצרים למעמד בכיר ביותר, כפי שמשתקף למשל בציור זה מסוף המאה ה-19: