פרשנות הטקסט

פרק ז' במסכת בבא מציעא עוסק באחריות של מעסיק כלפי הפועלים המועסקים אצלו. נקודת המוצא של המשנה היא שלאדם יש אחריות לדאוג לתנאי העסקתם של עובדיו וכי יש מגבלות לאופי ההעסקה המותר לו.

לפי המשניות שלפנינו למעסיק יש מחויבות כלפי הפועלים שלו ואין באפשרותו לדרוש מהם דבר מה שאינו מקובל ושמקשה עליהם יתר על המידה. המשנה מפרטת שתנאי ההעסקה תלויים במנהג המדינה, כלומר, מה שמקובל באזור הוא מה שמחייב את המעסיק. במקום בו נוהגים לא להעסיק את הפועלים מעבר לשעות העבודה המקובלות - מוקדם בבוקר או בלילה, אין באפשרות המעסיק לדרוש מהם לעשות זאת (והגמרא אף מדגישה - אפילו אם הבטיח להם שכר גבוה יותר). מצד שני, אם באזור המדובר נהוג שהמעסיק מספק לפועלים אוכל או מיני מתיקה, חובתו של המעסיק לעשות זאת.